שיר לחנה שמאיימים עליה בניתוח למרפק

כה אמרה חנה...
יושבת אני וחושבת
הים לא יחד מלנהום
לברך צריכים כבר תושבת
המרפק התפרק לי עד תום

שנים את הארץ סובבתי
ממטוס למטוס וחזור
ועם זאת את העסק אהבתי
רק הגב קצת הצלחתי לשבור

ורק מהעול השתחררתי
רציתי לתפוס במרזב
לעוף בלבי כבר גמרתי
לך דע שהרצועה תאכזב

רצועה בשבילי זה סימבולי
אני לא אפתח פה מר"מ
אטפס על כל הר דיאבולי
על הגב עם מאה קילוגרם

הבא רעיון וארוץ לי
אוורסט? לא אתגר מיוחד...
כי לברך כל מה שנחוץ לי
רק ברכית (וגם מנדי אחד).

כי אני כך בנויה, יש לדעת
על בסיס של מנוע סילון
אם לא מרתון עם שפעת
תנו לי תנו קצת טריאתלון

לכן מרפקי לי ריסקתי
לפחות בלי דבר לסכן
כי רק ברך דפוקה, כך הסקתי
זה מספיק רק למי שמסכן

בוא דוקטור, עשה פה קריירה
הרדמה עושים רק לטירון
אני כבר כמו שיש קררה
כל סבל אשא פה ברון

כה אמר אבי...