שיר לחנה שכבר לא מאיימים עליה בניתוח חדש

באמצע האוקיינוס באמצע הכחול,
על אי קטן וטרופי המעוטר בחול,
שם גרה לה פרינצסה במערת הזמן
ולידה הפודל, שקט ונאמן.

אל הכחול הביטה מבין העננים,
ובכחול הבחינה במיליוני גוונים
ובה בעת הפודל שתר את החופים,
אהב בשר וככה גמר את הקופים.

הזמן נזל בנחת כמו מטפטפה,
עד שבמעוף הופיעה אחת מכשפה,
נחתה היא לפרינצסה ישר על המפרק,
ממנו היא לא משה עד שאירע ה-"קנאק"

כששמעו התוכים, הם נסו בדבוקה,
וגם היקינתונים נבלו בזעקה,
וגם הפסיונים הצטופפו הומים
עת זרם דמעותיה טפטף יהלומים.

כבר חודשים הפודל תר את חופי החול,
ומתפלל לזאוס, הוא מלך הכחול,
כה התפלל הפודל (עוד באנגלית טובה)
שזאוס ידידנו, שמע והתאווה.

ולחופי הקסם עם זמן של נים-לא נים
הגיעו מהאופק שלושה לווייתנים
אחד עם משקפיים, אחד עישן סיגר,
והשלישי טעה, נכנס לתוך נהר.

מבין עצי הקוקוס מעוטרי שרכים,
עת נחשי הקוברה בולעים בזים רכים,
שוכבת הפרינצסה על ענני נוצה
אותם דוחף הפודל, בצה אחר בצה,

וככה היא הגיעה, על ענני אוכף
אל הוד לווייתננו הזה הממושקף.
אז הוא בדק הפרק בדיקת לווייתנים
אמר "היד גברת, ממש על הפנים..."

ממש נבהל הפןדל, מזה השרלטן
ושוב דחף העסק, לראות עוד לווייתן
זה עם סיגר, דמה הוא למין כוכב של רוק
אמר "לחתוך העסק וגם ממש לזרוק"

"תגיד" אמר הפודל, עוד עם חיוך מקסים
"מה, אדוננו זאוס ירד מהפסים?"
"שלח ליטרה של שכל בטונות של שומן?"
"בלי פתרונות, פרינצסה תנדוף לה עם הזמן!"

"הי, הי, יש עוד אידיאות, אפילו עוד מוצא"
צעק לווייתננו תקוע בבוצה.
תן לי לשוט אחורה, אל תוך הים לחזור
ואז תראה שסחבי, בטוח יעזור...

שחה הוא כחודשיים, הגיע אל החוף
אז בדק הפרק כפי שבודק הקוף
אמר "הפרק בובה, יותר טוב מחדש"
ואז צלל לעומק, מסר לחברה ד"ש

ואז ציפור גן עדן זקרה הלהבה
ויערה הדיפה ריחות של אהבה
כה מאושר הפודל, חזר להיות חייכן
ושוב הולך על שתיים מתחת לשולחן.