לאחיותיי הנשים

האם האלוהים הוא אישה?


עוד בילדותי הרחוקה בין הגויים,
תמיד ידעתי, שהאישה היא האלוהים.
"מי האבא לא ברור" אומר הפתגם העממי
אבל אותי בראה אמי.

בראה וגם האכילה אותי מרעב
ולתפילותיי היא הקשיבה קשב רב
כשמעדתי הייתה היא סומך לנופלים
עבורי הייתה היא רופא לחולים

גדלתי מהר והבנתי מהר
שמה שחשבתי זה נכון ביותר
קודם האימא ואחר כך אשתי
ניהלו את העולם וקצת גם אותי

השכר והעונש נוהלו בלחישה
במיוחד כשהיה מדובר באישה
וכשרשימת מטלותיי עד הסוף לא מולאה,
אז בלילה הייתה לה מיגרנה פרועה

וכמו אצל האלוהים, כך גם אצל כבודה
את הדברים הקדושים קובעת היא לבדה
מי יקרא העיתון ראשון בבוקר, ומתי אסתפר
וכל כמה פעמים... נו, את זה איני יכול לספר

עברו השנים ביעף, והיום אני קורא ומתמיד
האישה היא האלוהים – אני בטוח יותר מתמיד,
אבל הכתובים הביאוני לאחרונה לתחושה
שבכלל, האלוהים שלנו הוא בעצמו אישה...

כי למה, תשאלו- מצא אלוהים לנכון להכריז ממשה ועד מאו
"וַהֲסִרֹתִי, אֶת-כַּפִּי, וְרָאִיתָ, אֶת-אֲחֹרָי; וּפָנַי, לֹא יֵרָאוּ." (שמות לג:כג)
ואני בן ס"ג שנים ומאז ומעולם ובינתיים
לרגע לא הפסקתי לרשוף באחוריים.

אז אמרו לי אחיי, האם באמת שמכפר סבא ועד רוממה
האישה והאלוהים חד המה?