חברי בוריס שמר

הלכתי לי הבוקר בפרק הציבורי
רק בזכותו של בוריס (שרק יהיה בריא)
ושנינו נעצרנו היבטנו כך ממול
לחלק מגננו אשר נותר נעול

חשבתי, למה שמו ספסל ופנסים
וגם אספלט וזפת יצקו פסים - פסים
וכל השאר השאירו טבול בבלגן
דוקא אותו החלק אשר קוראים לו "גן"?

ואז מישקף יישרתי, ראות להעצים
לאט היא מרחפת - זו אדונית עצים
בחן היא מחוללת גומחה בנגיעה
ושמה מלבלב לו שתיל ברגיעה

וככה היא הולכת בלי געת ברגבים
תותיר מאחריה שתילים רבים - רבים
רכים כמו טלה, עלה בקודקודם
עלה שמפרפר לו גם עת משב נדם

אבל הרגבים הם גלוחי הצמחיה
ואז גם הוא הופיע, אדון הפרחייה
עטור גלימת פאקירים המכסה הלב
עת הגלימה נוגעת, העשב מלבלב

ואז היא מסתובבת מבלי להאדים
בלחש היא שואלת "ו... איפה הפרחים?
מדוע לא שם דשא, שותל גם ערוגות?
אדון הצמחייה הוא, יכול זאת להגות..."

משפיל את מבטו הוא, אדון הצמחייה
"זה כל מה שבן חמו נתן בעירייה...
אז לפחות כיסיתי ירוקת את החום
שלא יהיה עצוב פה, יותר טוב מלא כלום"

"אי, למה לא שמענו לחנה כשתעיר
היא חודשים אומרת - "החליפו ראש לעיר!""
אמרה האדוניתה ועפה לעבים
כשמאחוריה, עצים רבים - רבים

לפתע, יד נגעה בי, לבי החל פועם
וקול אמר "זהבי, מה זה, אתה חולם?"
היה זה דוקטור בוריס שהצטרף לשביל
כי זה עתה סיים קצת מים להטיל...