הַחַתוּלִים שֶל מִיכַל

הַחַתוּלִים שֶל מִיכַל


בְּחָצֵרֵנו הִשְתַכְּנוּ מֵאוֹת שֶל חָתוּלִים,
בּרִיאִים וּשְזוּפִים כּוּלָם, עסוּקִים בְּהִילוּלִים,
וְאַף לַאחַרוֹנָה חָתְמוּ שָלוֹם עִם אֵיזוֹ אָגוּדָה
שֶל עַכְבָּרִים שֶפָּחַדוּ בְּחִיל וּבִרְעָדָה.

הֵם חתוּלֵי רְחוֹב, שֶאֶת טְפָרָם שוֹלְפִים לִפְנֵי כָּל זָר
כְּשֶפַרְצוּפָם זוֹעֵף, וגַם לִבָּם כְּעוֹלָמָם, אַכְזָר...
וּכְשֶשָכֵן יוצֵא אֶל הֶחָצֵר, אַז הַפַּרְוָה סוֹמֶרֶת,
וְאִם שְכֵנָה תָּעֵז לָבא, אוי לְאותָה גְבֶרֶת.

הַמַשָאִית תִּפְרוֹק תָּדִיר שָקִים עִם מְזוֹנוֹת
שיחולקו לחתולים, יומית, מנות-מנות.
ויש אומרים שהמזון לגמרי משובח,
ושגם כלב של שכן אכל, וגם נבח.

והמחסן העיקרי של אלה מטעמים
בתא מטען של מכונית, שם הם ממוקמים
ואם תחפוץ להיכנס לאוטו, ולנסוע
אז מהריח תתעלף, תמחץ את המנוע...

וכמו בווינה בימים של יוסף השני
לחתולים יש מיטיבה, עם רגש בורגני
היא מממנת את הכול, מזון ובילויים,
וגם הבטיחה הרצאות, בריכת שחייה, וג'ים(!)

היא מלטפת את ראשם ברגש אימהי
וגם נתנה להם שמות, לולו וגם ליהי
והם את שמה ממלמלים, שמחים בדרך כלל
הידד לכל ההטבות, תודה רבה מיכל!