בְּהַתְחָלָה
עַל מָה שֶאַמְרוּ עַל עָרִינוּ, צָרִיך עוֹד לְהִתְרָגֵל
שֶעָפוּלָה הִיא חוֹר בְּסוֹף הַסַרְגֵל.
וְעַל כְּפַר סָבָּא, שֶהִיא עִיר, אַבָל בְּעֶצֶם כְּפָר,
וְרַק עַל בְּאֶר שֶבָע לֹא אָמְרוּ שוּם דָבָר...
אִם כִּי בְּעֶצֶם בְּאֵר שֶבָע הִיא עִיר עִם תִּיאַטְרוֹן,
וְלֹא שָכַחְנוּ גַם אֶת הַקוֹנְסֶרְבָטוֹרִיוֹן,
וַאנִי עַל בְּאֵר שֶבָע אֵינֵנִי צוֹחֵק כְּלָל,
כִּי בִּבְאֵר שֶבָע פָּגַשְתִי לַרִאשוֹנָה אֶת מִיכַל.
אנִי - תַּלְמִיד תִיכוֹן וְהִיא כְּבַר בַּצָבָא - אוֹי לַסקַנְדָל,
וְהָיָה לָה שֵעָר מְתוּלְתָל, בְּצֶבַע שֶל פִּרְחֵי חַרְדָל
וְאַחרֵי שֶעָמַדְתִי בַּבְּחִינָה עַל צָ'יִקוֹבְסקִי וְעַל צִילוּם הַעוּגָה מִבֵּית אִימָא,
הִתְאַהבָה בַּסְווֶדֵר שֶלִי, וְלָצֵאת אִתִי הִסְכִּימָה.
אבָל אנִי הָיְיתִי יֶלֶד מְגוּדָל וְחמוֹר לְלֹא תַחרוּת
וְעוֹד הָיוּ לִי צָרוֹת בְּנוּסַח בְּחִינוֹת הַבַּגְרוּת,
וְלָכֵן בַּהִזְדַמְנוּת הַרִאשוֹנָה בָּה פָּגְשָה קָצִין עִם עתִיד,
הֵעִיפָה אוֹתִי, וְעוֹד חָשְבָה שֶזֶה לְתָמִיד.
אבָל אנִי אָרַבְתִי לָה מִתוֹך הַצֵל חָמֵש שָנִים,
עַד שֶעֶרֶב אֶחָד נִפְגָשְנוּ פָּנִים אֶל פָּנִים,
וְאָז רָקַדְנוּ שוּב, וְלֹא חָשְתִי שֶהַזְמָן אֶת הַקֶשֶר מִיתֵן
וְהִיא הֶחֱלִיטָה – זֶהוּ, אִיתוֹ אנִי אֶתְחַתֶן.
אבָל לָקַח לִי שָנָה לְשַכְנְעָה לַבוֹא בַּבְּרִית,
לַמְרוֹת כֹל זְחִילוֹתַיי, הִיא שִיחקָה אֶת הַאכְזָרִית,
וְטָענָה שֶלֹא בָּא לָה לְכָבֵּס אֶת הַגַרְבָּיִים שֶלִי
(לַמְרוֹת שֶגַרְבָּיִים מְלוּכְלָכִים שָמִים בַּמַקְפִיא).
אבָל בְּרֶגַע חוֹסֶר רִיכוּז, סוֹף-סוֹף הִצְלַחְתִי לְסְחוֹפָה,
אָמְרָה "כֵּן" וּמִייַד גָרַרְתִי אוֹתָה אֶל מִתַחַת לַחוּפָּה.
וּמֵאָז עָבְרוּ אַרְבָּעִים שָנָה וְכֹל הַזְמָן אנִי שוֹכֵחַ שֶאנִי כְּבָר לֹא חָייַב,
לִהְיִוֹת בָּה כֹל הַזְמָן כֹּל כָּך מְאוֹהָב.
עַל מָה שֶאַמְרוּ עַל עָרִינוּ, צָרִיך עוֹד לְהִתְרָגֵל
שֶעָפוּלָה הִיא חוֹר בְּסוֹף הַסַרְגֵל.
וְעַל כְּפַר סָבָּא, שֶהִיא עִיר, אַבָל בְּעֶצֶם כְּפָר,
וְרַק עַל בְּאֶר שֶבָע לֹא אָמְרוּ שוּם דָבָר...
אִם כִּי בְּעֶצֶם בְּאֵר שֶבָע הִיא עִיר עִם תִּיאַטְרוֹן,
וְלֹא שָכַחְנוּ גַם אֶת הַקוֹנְסֶרְבָטוֹרִיוֹן,
וַאנִי עַל בְּאֵר שֶבָע אֵינֵנִי צוֹחֵק כְּלָל,
כִּי בִּבְאֵר שֶבָע פָּגַשְתִי לַרִאשוֹנָה אֶת מִיכַל.
אנִי - תַּלְמִיד תִיכוֹן וְהִיא כְּבַר בַּצָבָא - אוֹי לַסקַנְדָל,
וְהָיָה לָה שֵעָר מְתוּלְתָל, בְּצֶבַע שֶל פִּרְחֵי חַרְדָל
וְאַחרֵי שֶעָמַדְתִי בַּבְּחִינָה עַל צָ'יִקוֹבְסקִי וְעַל צִילוּם הַעוּגָה מִבֵּית אִימָא,
הִתְאַהבָה בַּסְווֶדֵר שֶלִי, וְלָצֵאת אִתִי הִסְכִּימָה.
אבָל אנִי הָיְיתִי יֶלֶד מְגוּדָל וְחמוֹר לְלֹא תַחרוּת
וְעוֹד הָיוּ לִי צָרוֹת בְּנוּסַח בְּחִינוֹת הַבַּגְרוּת,
וְלָכֵן בַּהִזְדַמְנוּת הַרִאשוֹנָה בָּה פָּגְשָה קָצִין עִם עתִיד,
הֵעִיפָה אוֹתִי, וְעוֹד חָשְבָה שֶזֶה לְתָמִיד.
אבָל אנִי אָרַבְתִי לָה מִתוֹך הַצֵל חָמֵש שָנִים,
עַד שֶעֶרֶב אֶחָד נִפְגָשְנוּ פָּנִים אֶל פָּנִים,
וְאָז רָקַדְנוּ שוּב, וְלֹא חָשְתִי שֶהַזְמָן אֶת הַקֶשֶר מִיתֵן
וְהִיא הֶחֱלִיטָה – זֶהוּ, אִיתוֹ אנִי אֶתְחַתֶן.
אבָל לָקַח לִי שָנָה לְשַכְנְעָה לַבוֹא בַּבְּרִית,
לַמְרוֹת כֹל זְחִילוֹתַיי, הִיא שִיחקָה אֶת הַאכְזָרִית,
וְטָענָה שֶלֹא בָּא לָה לְכָבֵּס אֶת הַגַרְבָּיִים שֶלִי
(לַמְרוֹת שֶגַרְבָּיִים מְלוּכְלָכִים שָמִים בַּמַקְפִיא).
אבָל בְּרֶגַע חוֹסֶר רִיכוּז, סוֹף-סוֹף הִצְלַחְתִי לְסְחוֹפָה,
אָמְרָה "כֵּן" וּמִייַד גָרַרְתִי אוֹתָה אֶל מִתַחַת לַחוּפָּה.
וּמֵאָז עָבְרוּ אַרְבָּעִים שָנָה וְכֹל הַזְמָן אנִי שוֹכֵחַ שֶאנִי כְּבָר לֹא חָייַב,
לִהְיִוֹת בָּה כֹל הַזְמָן כֹּל כָּך מְאוֹהָב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה